ביטחון בקב״ה אינו אומר להיות פסיבי

יש הבדל חשוב בין מה שתלוי בנו לבין מה שתוצאתו אינה בידינו. למשל, אדם שמחפש עבודה חדשה יכול ללמוד, לשלוח קורות חיים, להגיע לראיונות ולהתמיד — אבל את ההחלטה הסופית מקבלים אחרים. לעומת זאת, יש שינויים שתלויים הרבה יותר באדם עצמו: לוותר על הרגל מזיק, לשנות את אורח החיים או ללמוד להגיב אחרת לאנשים. החוכמה היא להבחין היכן נדרשת ההשתדלות שלי — המאמץ האישי — והיכן, לאחר שעשיתי את חלקי, עליי לקבל שהתוצאה כבר אינה בידיי.

ביטחון בקב״ה אינו אומר להיות פסיבי. אדם צריך לעשות כל מה שסביר וביכולתו לעשות, בלי לשחוק את עצמו בגלל דברים שאינו יכול לשלוט בהם. לפעמים דלת סגורה אכן גורמת לנו לחפש דלת אחרת, ולפעמים צריך לנסות שוב. לא תמיד אנחנו מבינים את משמעות הדברים שקורים. לכן האמונה כאן אינה בניסיון להסביר כל כישלון, אלא ביכולת להמשיך לפעול בלי לחשוב שכל התוצאות נתונות לשליטתנו.

כשמדובר בשינוי של עצמנו, חשוב לזכור ששינויים עמוקים כמעט אף פעם אינם מתרחשים בן רגע. גם לצעד קטן יש משמעות. אם היום התקדמת מעט יותר מאתמול — זו כבר התקדמות. צריך להבין לשם מה אתה משתנה, לחלק מטרה גדולה לשלבים ולהיות מוכן לכך שלפעמים יהיו מעידות. נפילה אינה מבטלת את הדרך שכבר עברת, אם אחריה אתה קם וממשיך ללכת.

אולי זו משמעותה של אמונה בוגרת: לא להטיל על הקב״ה את מה שעליך לעשות בעצמך, ולא לנסות לקחת על עצמך את מה שנמצא רק בידיו. לעשות כל מה שתלוי בך — ולדעת להפקיד בידיו את מה שכבר אינו תלוי בך.